מי צריך להבין יותר מהספרנים ומידענים את חשיבות הגשת מידע בצורה
ברורה ואטרקטיבית? לכן ברור שאינפוגרפיקה
יכולה לסייע בהפצת מידע להמונים – וספרנים יכולים להשתמש בכלי זה לקדם את ספרייתם,
להסביר על האוסף או איך לחפש, וכ"ו. מאמר על הנושא "Telling Your Library's Story
One Number at a Time " מאת Darlene Fichter and Jeff
Wisniewski מקשר את
האינפוגרפיקה לספריות ופרסומן בציבור.
באופן סדיר ספריות אוספות מידע אודות האוסף והפעילות. המספרים עצמם
מעניינים לספרנים, לממונים על הספרייה ואלו שמעניקים את התקציבים, וכמובן לאנשי
סטטיסטיקה שמפענחים את כמות הספרים שנקנו
בשנה ובאלו מחלקות, כמה ספרנים דרושים להחזיק את הספרייה פתוחה, כמה מבקרים
משתמשים בשרותי ההשאלה, או ההדפסה התלת-ממדית, או במפגש עם סופר. בדרך כלל
הסטטיסטיקה המילולית יבשה לגמר.
טענת Darlene Fichter and Jeff Wisniewski היא שכדאי לספרנים להשתמש בנתונים אלו
כדי למשוך קהל, אבל
חשוב להגיש אותם בצורה ידידותית. שפת המאמר מדגיש את
"הסיפור שמספרים" – או "הסִפּוּר בַּמִּסְפָּרִים". כשהופכים את הסיפור של המספרים לגרפיקה הכול ברור. כדוגמא -המספרים :
הספרייה פתוחה 5 ימים בשבוע
3,970 ספרי נוער 2,382 ספרי מדע בדיוני 9,020 ספרי ספרות יפה 17,420 ספרי עיון
10
מחשבים 4 מחשבים ניידים 2 מדפסות
1 מדפסת 3D
12 מפגשי סופר
6 חוגים – כתיבה יוצרת, איור לספרי ילדים, מבוא לפילוסופיה
יהודית,
מספרי סיפורים ,
בולאות, כריכייה
6 ספרניות
אולם ל400 איש
פעם בשבוע – שעת סיפור
פעם
בשבוע – סרט קולנוע
נתונים
יבשים, שרק עובדי הספרייה יכולים להתלהב מהם. אבל לעבד את הנתונים כדי להסביר את סוג
הספרייה, מה השירותים שמקבלים בה – לזה יש אינפוגרפיקה.
מצורפים
כמה דוגמאות שמצאתי באינטרנט שקשורים לספריות. מהדוגמאות אפשר להבין בקלות סוג הספרייה, מי היא משרתת , ומה סוגי
הפעילויות ושירותים נותנים . מהגרפיקה ועצם הפרסום ברבים, מבינים שלספריות אלו יש
אינטרס להגיע לכמה שיותר אנשים ולמשוך אותם אל הספרייה – בכל היבטיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה