מגרפיקה פשוטה עד לTED -

כל יום אנו נחשפים לאין ספור "אינפוגרפיקה" – מידע מורכבת שמוגשת בצורה חזותית. למשל תחזית מזג האוויר, להיום או תחזית לכמה ימים.

תחזית פשוטה

כאן המידע מוצגת עם  סמלים מוכרים כמו שמש, עננים, טיפות מים לגשם. הצורה הגרפית מסעיה להעביר את המידע. פשוט, קליט, צבעים מתאימים לנושא. אבל לא מידע מורכבת.

 



(גוונים של כחול = מים
זה ברור!!!)

              

 

 

מידע על משקעים בגישה הישנה - טבלה - מילולית עם מספרים. מפורט - לא קליט במיוחד

 

ובאינפוגרפיקה משנים את הצורה בו המידע מוגשת ו הופכים ליותר ידידותי וקליט כמו בדוגמאות הבאות

 

 

 

אבל המידע שמוצג  הוא עדיין פשוט , והשימוש בטבלאות, גרפים, מפות , וגם מסמלים הוא די ידוע.

להסבר על הנושא ניגשתי להרצאות של TED, ועידות שנותנות במה למומחים בעניין
להפיץ מידע. מצורף סרטון youtube,  וכדאי לשמוע את David McCandless  על "היופי של מידע חזותי".  אזהרה - זה באנגלית - עם מבטא בריטית, מה שנותן תחושה של אמינות!

 

 ועם בבלוג כבר התייחסתי לBBC אפשר לראות  סרטון מהחדשות על הנושא

 

 

 

 

פסיכולוגיה של הצבע

איך הצבע משפיע אלינו ? לפי מסרים בחיפוש בגוגל על

פסיכולוגיה של הצבע

הנושא אינפוגרפיקה ושימוש בצבע – נראה שיש השפעה רבה של הצבע על איך אנו קולטים מסרים חזותיים. לכן עיצוב גרפי חייב לקחת בחשבון את תפיסת הצבע של ה"אדם הממוצע" כדי לסייע בהעברת המידע בצורה האפקטיבית ביותר.

בדוגמת הסרגל אנו רואים איך קשת הצבעים עוברת מגווני הצבעים ה"חמים" ל"קרים" ומהם לצבעים ה"נטראלים". לקשת מצורפים: הסבר מילולי פשוט על משמעות הצבעים והתכונות אותן הם מסמלים, ואיקונים או סמלים המיצגים אותם.לדוגמא:

אדום – צבע חם, דינמי, עז, מלהיב, מרגש, חזק, בעל כח – הסמלים לב = האהבה, אש ומטרה.

ומנגד – כחול- צבע "קר" שתכונותיו הבולטות:  מהימנות, נאמנות, ביטחון, רוגע ורוחניות. דוגמאות הסמלים : מזוודה, ידיים מוחאות כפיים וסמל של תג משטרה. מאוד בולט כאן ההקשר המקומי. האם בכל עם יש סמלים דומים? מה אומר הצבע ומה אומר הסמל? כמובן אפשר לקרוא את הטבלה. האם זה עושה לנו רושם שהוא נכון?

דוגמאות לוגוים - לפי "תכונות"

 אם נסתכל על "קשת" הלוגואים של חברות מפתח האם אפשר

להגיד שזה מחזק את הטענה? האם הלוגו האדום של הC- .B.B האנגלי מסמל רק חברת תקשורת דינמית ובעלת כוח? או האם החברה גם מסמלת חברה מהימנה, ותרבותית – חברה שאפשר לסמוך עליה – שאולי הצבע היותר המתאים לה לפי "הפסיכולוגיה של הצבע" היה כחול, או סגול? אולי הפורמט של הלוגו, ייחודו והיחס לאותו מותג הם מה שמשפיעים אלינו באותה מידה. אם הלוגו של ה- B.B.C היה בצבע אחר האם הציבור היה מסתכל על חברת התקשורת בצורה אחרת?

סגנון הגרפיקה וייחודו נראה לי יותר חשוב מהצבע, ואם נוכל להשתמש במאפיינים דומים לפרטים אחרים, חדשים,  יש סיכוי שנלביש על המוצרים או המידע החדש את תחושתנו כלפי המוצרים היותר מוכרים. רק תנסו לשחק באחד מחידוני ה"לוגו"  באניטרנט – LOGO QUIZ – ותראו כמה קשה לזכור סמלים של, למשל, מכוניות,  כשיש כל כך הרבה סמלים שמשתמשים באותם סגנונות עם צבעים דומים.

אבל לא לטעות – יש המון חברות באינטרנט שיתנו לכם ייעוץ על איך להשתמש בצבעים כדי לפרסם את המותג או את המידע שאתם רוצים להעביר. ברור ש RED BULL – החזק, התוקפני לא היה נראה כל כך כוחני עם הוא היה בתכלת או ורוד. בחיפוש פשוט מצאתי מספר רב של חברות שעוסקות בגרפיקה  ומציעות פתרונות להפצת מידע ולוגוים (סמלים), כפי שמוצג כאן - אפשר להבין שהפצת המידע "פסיכולוגיה של הצבע" הוא גם עניין כלכלי מוצלח.

חשיבות הצבע

צבע. צבעים. כמה יש? עד כמה חשובים הצבעים? בוודאי שהם  מעשירים את חיינו. אנו בוחרים את צבע הבגדים, ואת הצבעים של כלי הבית ושל האוטו.  הצבעים שאנו בוחרים מסמלים דברים שונים עבורנו, אבל גם בקבוצות – כמו בתוך משפחה או קבוצות ספורט   ובוודאי שבתרבויות ועמים שונים, יש לצבעים מסוימים משמעות  המוסכמת על כולם. למשל, בתרבות המערבית – ורוד = בנות, כחול = בנים, ולתינוקות  וריאציה או גוון רך יותר של הצבעים האלו – ורוד פסטל = תינוקת, ותכלת = תינוק. ובעולם היהודי המודרני, בענייני כשרות – אדום מסמל "בשרי" וכחול "חלבי" , למרות שכנראה יש מחלוקת אם ירוק מסמל "פרווה"!

שלושת הצבעים ברמזור – ירוק, צהוב, אדום – לפי הסדר, כל אחד עם משמעות מוגדרת. כשאנו על הכביש,  אנו פועלים לפי המשמעות של הצבע – כולנו יודעים לנסוע, להתכונן לעצור ולעצור – ירוק, צהוב ואדום. במסגרת הנהיגה אנו מתייחסים לסדר של הצבעים, ומשמעותם ואנו יודעים מה לעשות.

לצבע יש תפקיד בתפיסה החזותית שלנו אשר משפיע על תגובתנו. אבל הירוק של ה"סע" הוא גם הירוק של "איכות הסביבה" וגם של מדינות מוסלמיות וגם של "מכבי חיפה".  האדום של ה"עצור" הוא גם של "חם" ושל "אש" ושל "אהבה" ושל הפועל תל- אביב ושל קוקה קולה.  אנו משייכים את הצבעים לרגשות, למוצרים ולמותגים. אבל בתרבות אחת לבן מסמל טוהר ותרבות אחרת – מוות.

לכן שקובעים צבע לסמל אינפורמציה חייבים לקחת בחשבון לאיזה קהל פונים ולהיזהר להשתמש בצבעים שיגרמו לקלוט את המידע כפי שתכננו. הכרות עם ההקשרים של צבעים בתרביות השונות הוא הכרחי להעביר את המסר.

מדד כאב חזותי?

בפוסט הראשון התייחסתי למפה טופולוגית כדוגמא לשימוש אפקטיבי של אינפוגרפיה. הפרמטרים למפה היו ידועים, והיה צריך להציגם בצורה "ידידותית לקהל הרחב". אותם פרמטרים היו ידועים מראש – קו רכבת, עם תחנות, עם נקודות מפגש. המפה הייתה פשוטה והגיונית. הצלחתה של המפה הייתה שהציבור הפנים את הנתונים, וגם את הצורה – ומשתמש באותה תבנית לפריטים דומים.

אבל מה קורה כשרוצים להתמודד עם פרמטרים לא קבועים, או פרמטרים סובייקטיביים? למשל איך רופא מטפל בחולה ש"כואב" לו? איך מודדים את הכאב? לכל בן אדם יש סף לכאב אישי. אפילו לאותו בן אדם, בזמנים שונים או גיל שונה יש שינוים בסף הכאב. איך רופא יכול לבדוק את מידת הכאב כדי לטפל בפציינט?

היום לא קיים מכשיר ידני לזיהוי מחלות כמו שהיה לד"ר מקוי בסדרת "סטאר טרק",

דר' מקוי עם מכשיר האבחון של העתיד

לכן רופא חייב לראיין את החולה כדי למדוד רצינות הכאב ואת מקורו. אבל האם הבן אדם שסובל מכאב הוא מספיק אמין? איך אפשר להתייחס לדיווח שלו? מאמר מעניין על הנושא  הוא  מחקר: פרוטוקול לזיהוי אמינות דיווח של כאב  של ד"ר רות דפרין. במאמר אחר באתר פופולרי כשמישהו טוען כי כואב לו, פונה לקבלת טיפול רפואי וכדומה - כיצד מודדים כאב? עולה גם נושא הסובייקטיביות של הכאב.

אבל מה לעשות עם חולים שיש להם בעיית תקשורת בשפה או בהבנה , או אפילו פחד בשל גיל – או בגלל שהכאב משיח את דעתם ? האם יש פיתרון חזותי פשוט שיכול לעזור לבחון את הבעיה?  האם צוות רפואי יכול להקדיש שעות לראיין כל חולה כדי לקבל את המידע הדרוש?

מצאתי כמה פיתרונות גרפיים שיכולים לעזור לאנשי רפואה להתמודד עם הבעיה. בכל דוגמא יש את היתרונות וחסרונות שלו. כמובן הפציינט עדיין צריך להתייחס למידת הכאב שלו על פי הנתונים בסרגל הכאב. אבל הפתרון של תמונה פשוטה, עם פרצוף "סמיילי" שצריך לשקף את הרגישות או הכאב של החולה, נראה לי פתרון פשוט – ולא צריך להרבות במילים כשיש גם להתמודד עם הכאב. כמובן עדיין צריך להתמודד עם אמינות הדיווח – אבל לפחות יש כלי עזר.

דוגמאות של סרגלי כאב

שני אפשרויות  - גיוונים בהדרגת הכאב

סרגל כאב עם כמה אופציות 

 

מלל בארבע שפות עיקריות בישראל 

מלל בשלוש שפות -  דוגמא פשוטה

מה היא אינפוגרפיקה? פשוט איסוף מידע או נתונים בצורה גרפית . העולם המודרני מוצף בדוגמאות כי כולם יודעים ש"תמונה אחת שווה אלף מילים". אי אפשר, כמובן, לתאר מפה של הרכבת התחתית בלונדון במילים, כי אז נאלץ לפרט את המידע על כמה מאות ואפילו אלפי עמודים. המפה הראשונה יצאה בשנת 1931 ונוצרה על ידי הארי בק. במשך השנים אופי המפה לא השתנה , נוספו קווים ותחנות.

 

מפת רכבת תחתית של הארי בק, 1931

היום המפה מכילה יותר אינפורמציה על 275 תחנות עם 12 קווים, באורך של 408 קילומטר. ייחודה הוא – שהמפה היא טופולוגית והיא אמורה להקל על ה כ2.67 מיליון נוסעים ביום, למצוא את הדרך הנוחה ביותר להגיע ממקום למקום. כעיר בירה וגם אחת הערים הגדולות והמרכזיות בעולם, מטיילים בה מספר רב של תיירים מכל העולם – גם הם צריכים מפה ויזואלית שתקל עליהם להגיע ליעדם.

 

מפת רכבת תחתית של לונדון

ייחודיותה של המפה הטופולוגית הוא בפשטותה. כל קו רכבת הוא בצבע אחר. המפה אינה לפי קנה מידה, ולא מתייחסת כמו מפה פיזית, לגובה או למרחק. הקווים הם ישרים או בזווית של 45 מעלות. המפה אינה מראה למשל איפה הרכבות נכנסות למנהרות מתחת לקרקע.

מאז שהמפה הופצה בציבור הקהל הרחב קיבל אותה באהדה. צורתה הנעימה הועתקה ברחבי העולם. מפת הרכבת התחתית בניו יורק היא באותו סגנון וגם המפה של רכבת ישראל.

מפת רכבת ישראל 

הציבור מבין את צורתה, ומבין את המידע המוגש. אז איך אני אגיע מתחנת PARK ROYAL בלונדון לתחנת MILE END ?  או מבאר שבע לבית שמש כאן בארץ?

מידע מרוכבת מוגשת בפשטות – בצורה גרפית  –   INFOGRAPHICS  במיטבם.